שרון צומר-אפל / גאה ונכלמת |
ונכנסתי בדלת
ואתה אמרת,
הו!
הגעת.
זה כבר טוב.
אז חנקתי את הדמעות
ובמקצועיות
התיישבתי
בעמדתי עמוסת הניירות,
שאני ממאנת למיין,
וכל ההתנצלויות עפו מהחלון
שאין,
כי אנחנו יושבים במרתף.
25.06.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|