[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כמעט אולי
/
מתוך יומנה של ג'יין

אתה לא מבין עם איזה שמוק יצאתי היום...אני אפילו לא זוכרת מה
השם שלו..הוא רק ניסה להכניס אותי למיטה ולגרום לי להתאהב
בחיוך המזויף הזה שלו. כאילו אכפת לי ממנו באמת.
הזבל הזה סיפר לי שהוא השותף לחדר של הילד שגדלתי איתו. באמת
לא שמעתי ממנו הרבה זמן...
אם היית מכיר אותו היית יודע איזה בעייתי הוא היה. ניסה ללכת
נגד הכל, כאילו יצליח להציל את עצמו מהעולם וכל זה. אני זוכרת
את הספרים שקראנו...כל שבוע החלפנו ספר אחד עם השני...כאילו
היינו בעולם מחורבן משלנו. מעניין לאיפה הוא נעלם. הוא חסר לי.
והפעם ההיא שהוא נישק לי את כל הפנים כשבכיתי...אבל לא בפה, רק
בפנים. בחיי שהוא דאג לי הבן זונה.
הוא היה משהו מיוחד הילד הזה, באמת אהבתי אותך הולדן קולדפילד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"זאת היתה קבוצה
סופית! אני
נשבע! אפשר היה
להזניח אותה!"


פיסיקאי פצצת
הגרעין הראשונה
מנסה להתמודד עם
נקיפות המצפון.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/8/07 11:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כמעט אולי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה