לא לקחת ממני את מה שהיה רק שלי ,
ניסית, נלחמת, וזה נשאר בתוכי
קפאתי ברגע כזה,
אחד שהפך לתמיד,
עדיין נשארתי אני,
רק עם מבט אחר

חלום או סיוט, זה תמיד,
בלב זה פועם
פחד שהרגשתי בפנים,
גדל, ממשיך להתקיים,
אבל יודעת שאם כך אתן
לשברים למלא את כולי,
יודעת, אז תצליח
ולא אתן לעצמי

אז לא,
לא אבכה כך, בדמעות של כאב,
רק אתן לו לצאת,
אשחרר את מה שבלב,
אחייך לעצמי בכל לילה,
כשתופיע בחלום,
ואוכל להמשיך,
בלי לחזור לאחור

אז תמשיך להילחם, רק בעצמך,
ואני שוב אחלום, בלי לראות את דמותך,
בלי לשמוע אותך,
רק את הקול הפנימי,
זה שלא לקחת,
זה שנשאר רק שלי.