זה היה המשקה של וואן גוך הם אומרים,
זה היה מעורר בו שדים לצד נפלאות.
אולי זה מסביר איך אני לא אני,
או אני הוא אני שאובד במבוך.

טקס רשמי, פייטנות של תנועה,
הקדשות לקהל סובבים.
אני זז בינתיים, נתראה בקרוב,
לילה טוב, הבמה של האיש שבפנים.

זאת כוסית ראשונה, כמו ריקוד על קצה.
זה הגבול הדקיק בין לבין
זאת כוסית רביעית ואני שם אבדתי,
בין השניה לשלישית...

ומגוון סיפורים על אינספור לילות אמש
ביוגרפיה נשכחת, מפי העדים
אך בוא לא נשכח,
הם לא היו הם בעצמם.

תקראו לזה לברוח, תתמכרו להצטדקות
אני אמשיך לתהות על חוויה
מי אם לא אני, הנחבא אל כלי פיכחות
המתעורר אל לילה משכר ושולט בהוויה

שדים ונפלאות, ביחד חבוקים...
זה המשקה של וואן גוך אתם אומרים?
ואומרים שהוא היה רק לא מובן...
ואמרו שהוא היה גאון, (לאחר מותו כמובן).

זה עלה לו באוזן גזורה,
בכותונת בוהקת במוסד מכובד.
עכשיו הוא גאון, על זה אין וויכוח
ואני, אני סתם אחד.

זה היה המשקה של וואן גוך,
בשבילי זה עוד שביל אל מעבר לקצה.
לא גאון, לא משוגע, רק אני...
אם לא ממני, אז מאיפה זה יוצא?