אני לא יכולה להפסיק לאהוב אותך. אם אני רוצה להמשיך לאהוב את
עצמי אני חייבת לאהוב אותך, כי מה שהיינו זה בהחלט חלק ממני.
מה שאתה זה חלק ממי שאני עכשיו.
אתה מבין, אני כבר לא חושבת עלינו ביחד, וגם אם הייתה אפשרות
לחזור, זה לא היה מה שטוב בשבילי, אבל בכל זאת. פעם בחודש אני
מוצאת את עצמי מתעטפת בזיכרון כמו אמבטיה עם קצף מלטף ומתפצפץ,
משתכשכת במילים ובשתיקות שלנו. נזכרת לרגע איך הרגש היה מתמלא
עד גדותיו. עד שכמעט טבענו, או שאולי באמת טבענו.

וכמו כל אמבטיה - בסוף המים מתקררים, וזה כבר לא כל כך כיף
להיזכר, וגם קצת משעמם, אז מוציאים את הפקק ונותנים לכול לזרום
למטה במערבולת.

זה לא אומר שהפסיק להיות אכפת לי ממך

זה לא אומר שאני לא דואגת לך

ואפילו...

אני אפילו עוד לפעמים חולמת עליך מדי פעם

אתה יודע, זה כמו לנסות למחוק עט עם מחק

אחרי הכול, בכל זאת אהבתי אותך.