|
אינך יכול בלי האבן הזאת
לא כמו אז שהנחת לה לרבוץ באשר היא
ממריא לבדך פיקח ברוח הקסומה למחוזות
שאינם
עכשיו תקופת האבן עכשיו
היא העיוורת חוזה אותך בנחייתה במעלה שביל הנחש
כבדה אך לא מנשוא בכל נפתוליכם
הנה היא שוב נשמטת וטוב שכך אתה יודע
אתה הנאבק אל הפסגות
כי מה חייך בלעדי משא האבן
|
|
|
תמותי זונה,
את סתם
ואג'ינה!
פרוצה מטונפת,
אישה מטורפת.
צרצר מנסה לכתוב
בסגנון לירי
עתיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.