יעקב-שי שביט / שני שירים של ים |
פעם הייתי אניות בים סוער
מטולטל ורוגש
עתה מנהמתך ומפחז מימיך דבר לא נותר
זולתי אתה ובבואתך בי
בדממה המריעה הזאת אני כוסף אליך
צולל בך ובי
"יה!" אני קורא, צובע את שיריי במכלולך: לך אני
ולו על כורחך
LA MER
קראת לי ובאתי עדיך
אני מרים את שולי התכלת של שמיכתך
ומגלה את תנומת אהובתי
עכשיו אני חותר אל רחם חלומותיך הכחולים
[שיר ראשון, שורה אחרונה: ולו - ו' אחרונה בשורוק]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|