New Stage - Go To Main Page


קווים לדמותו של הנובו-ריש.
מעניין מה היה אומר סבי המנוח אילו צפה באותם גברים, רק כמה
שנים מתחתיו, חנוטים בשחורים- מבריקים, בידם האחת ממזמזים ישבן
צעיר ובשניה אוחזים סיגר עבה.
שותים עד כלות וצוחקים כמו צבועים ובסוף אחד מהם צועק לחבורה
העליזה "בוא נביא איזה ג'וינט".
והרי העלים היחידים שהוא ידע באחרית ימיו הם נענע.

מעניין מה הייתה אומרת אימי העגלגלה, ששיבה זרקה בשיערה אך היא
מעולם לא מיהרה להסוות אותה, על אותן נשים? - שחלקן, הכסף קנה
בחכמה - כאשר הן חטובות ומתוחות. אך מה הייתה אומרת על שאר
הקרקסיות? - הצבועות בהגזמה, הרזות להחריד שאיזמל המנתחים לא
פסח ולו על אחת מהן.

ביננו, הרזון מעורר הערצה אך מה עם אותו בליל של נשות פלטינה
מנומרות שנראות כמו זונות פריזאיות מזדקנות?

מעניין שלאותם אנשים, בעלי המכנה המשותף הכלכלי, אבדה הקלאסה.
והרי שכבת האצולה שהייתה בעלת ממון ידעה נימוסי שולחן מהם.
כנראה שהיום הכל מסתכם בוודקה-רדבול.

נק' מבט אנתרופולוגית של מלצרית ענייה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/8/07 0:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סטלה אונאסיס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה