|
ואין עבר אחד דומה לאחר
והייתי רוצה לעתים שלא ייגמר
והייתי רוצה לקלף אותי דקה, לעשות אותי slim מאוד מאוד צרה
והייתי רוצה להניח ידיים בתוך שלך ולספר לך את הכול ללא מילה
בביטחון של הבנה.
ואין רגע אחד הדומה לאחר
ואני חווה את מה שאני ולא בטוח את מה שאתה
והייתי רוצה להניח את הראש ולאצבעותייך לחדור אליי אל תוך שערי
הארוך
והייתי רוצה לעצום את העיניים ולא לראות את לאן השפתיים שלך
יהיו הולכות
והייתי רוצה לנקות את המחשבות כי אי אפשר להאמין לזרימתן
ברגעים מסוימים מאוד, לפעמים זה כל כך שטויות.
ואין שקט אחד דומה לאחר
והייתי רוצה לדעת לחדור את תוך השתיקה הכל כך רמה
והייתי רוצה לדעת שאין רעש יותר גדול מהרעש הזה שלי ושלך
והייתי רוצה שאת האחרון הזה אני אדע להעריך עד הנשימה האחרונה
והייתי רוצה לדעת להביט בחיוך אל תוך הדממה.
וזו רק אני ובטח לא אתה
והייתי רוצה להמשיך ולגלות אותי בתוכך. |
|
|
אז... את באה
לחולל בכרמים?
חצילה נצנצית,
תורמת לספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
'זיון' מבלי ממש
להגיד את
המילה", אחרי
שיעור ידיעת
הארץ פרודוקטיבי
במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.