בוא
יהיה לך נחמד כאן
אבל אסור לך ללכת אחר כך,
כי פשוט אסור.
נכין ברד לימונים,
נעשן סיגריה,
ועוד אחת,
נדבר על הכול
ועל עוד קצת שמסביב.
אני ארשה לך לשחק לי בשער,
אולי אפילו לגעת לי באוזן, לשנייה
ואז אצחקק.
בוא,
בוא עכשיו,
כי אני כמעט בוכה.
נקלף את הבגדים אחד מהשנייה,
נתנשק את כל הנשיקות שחסרו
עוד ועוד ועוד
ועוד ועוד
ועוד.
ולא תהיה אחרת בעולם מלבדי
כמו שאין אחר בעולם מלבדך
ונחייך חיוכים פרטיים
ונישן.
אבל אסור לך ללכת מפה,
שמעת?
כי אני פשוט אתפרק.