|
השלגים מצהיבים מהחול
טיפות הגשם זולגות מהאדמה
האור מסמא את עיני האנשים
הזמן עומד ברבצו.
אני מביט מקרוב על הפסל של אמיליו
משהו בעוצמת הגודל חודר לחושי העייפים
הבדואים לא מבנים את משא ההקרבה
הם רק נושמים את העשן ומתים.
הגבהות מאדימות עם הזמן
למשטחים צהובים ירוקים
אדמת החמרה יבשה היום
מלגעת בבשר עורי הצרוב.
אחר כך יבוא השקט על הארץ
חיות הלילה ינועו בבוהק עיני ירח
צבען יהיה כמדי החיילים הישנים
ודמם כצבע נעליהם הדורסות.
|
|
|
תגובת המערכת זה
דבר שאתם
מוסיפים או שזו
אשקרה מערכת של
משועממים
שבודקים משפטים
דבילים של אנשים
כמוכם וכמוני
שאין להם שום
דבר לעשות חוץ
מלכתוב משפטים
דבילים של אנשים
כמוכם וכמוני
שאין להם שום
דבר לעשות?
תגובת מערכת: מה
אתה חושב? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.