שי שרעבי / צלקות |
כל שנה מנסה קצת לשכוח
אותך
את לצדי תמיד
לוקח אותך אתי
חרוטה בבשרי
חלק בלתי נפרד ממי שאני
והרבה השתנה
בתוכך, בתוכי
כמו זמזום מתמשך
אי שם עמוק במוחי
וכל יום שעובר
אני עדיין זוכר
את אותו הכאב שעדיין בוער
הוא עמוק, הוא חודר
מסרב לשחרר
את הכוח המניע
שדוחף
את מה שאומר לי לא לוותר
את מה שצועק בי לחיות קצת יותר
כי את שנינו גם המוות לא יוכל להפריד
את בגוף, את בלב
את אתי לתמיד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|