חוגי בוגי / געגוע |
מתוק ומלא גרעינים.
זה שאכלנו פלח פלח
וטפטף לנו על כל הבגדים.
איפה האבטיח של פעם?
זה שקיררנו במי הים
ותמיד היה לו טעם
ולגרעינים שלו גם.
איפה האבטיח של פעם?
לא גדול, אך מרוכז
לנגוס בו בקיץ חם
זה כמו עני עם אבן פז.
אותה מתיקות אדומה
שבאה עמוק מתוך האדמה
הפכה למים מלאכותיים
ריקה מתוכן גרעינים.
אותם פלחים שמוגשים היישר ליד
הפכו לריבועים מסודרים אחד אחד
ומה שנקרא "האבטיח של פעם"
הפך למשהו כל-כך יפה, אך חסר כל טעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|