[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שלב השכיבה הוא שלב מקדים לשלבים הבאים - זהו בדרך כלל השלב בו
אנו נוצרים.
נוצרנו.
השלב הראשון שבו אנו נתקלים זהו שלב הינקות - בוכים הרבה,
ישנים הרבה, לא יכולים ללכת עדיין, אין לנו שיניים וכל היום
מחפשים ציצי. לאט אנחנו גדלים ומתפתחים ודי מהר מגיעים לגיל
הרך - זהו השלב השני בו אנחנו מתחילים להגות הברות לא ברורות
עד שאנחנו לומדים לדבר ולהקשיב. ואז העצמות מתחילות להתחזק,
אנחנו לומדים ללכת, ולכן זהו שלב גיל העמידה, השלב השלישי -
משחקים את המשחק הידוע "רופא - חולה". רוצים את כל הצעצועים
שהם לא שלנו, והולכים הולכים עד שנכנסים לגיל ההתבגרות, שהוא
כמובן השלב הרביעי - מתחילים לעשות בעיות להורים, מתמרדים,
מתחילים לצבוע להורים שערות בלבן. מעשנים בשקט, בדרך כלל
סיגריות תן לי אין לי כי התקציב הדל מההורים לא מאפשר לקנות
(וגם לא החוק במקומות מסוימים). עד שמתגייסים לצבא, השלב
החמישי - שבו שלוש שנים של עונש, לפעמים מאסר עולם, לפעמים סתם
עוד שירות חובה, יש פעמים שגם מקצרים אותו ואז מגיעים לשיא -
פוגשים בן זוג לחיים, מביאים ילדים ומכאן מתחילה ההתדרדרות.
ישר מתגייסים חזרה לצבא ופותחים במלחמות עם האישה, מעין קורס
הישרדות חוזר שכזה. חלק משתחררים חלק חותמים קבע. וממשיכים
להתדרדר בשלבים חזרה לגיל ההתבגרות שזהו גיל המעבר אצל
המבוגרים. אם עשינו בעיות להורים עכשיו עושים אותם לילדים,
וכבר אסור לעשן כי הבריאות במקום הראשון אז שוב חוזרים למתכונת
סיגריות תוצרת הואקנה. וממשיכים לחזור אחורה עד לגיל העמידה -
רק שהפעם המילה עמידה מקבלת משמעות אחרת, השליטה במערכת הולכת
לאיבוד ועומד לו גם כשלא צריך. ואם בגיל העמידה הראשון שיחקנו
ברופא חולה, עכשיו זה הדבר האמיתי, וכמו הצעצועים של כולם
שעניינו יותר מהצעצועים שלנו, מתחילים לחמוד אשת איש בחרמנות
יתר, כי הסוף מתקרב וחלילה שלא נספיק הכל... וכמו שהספקתם
להבין, החזרה לאחור ממשיכה ואנו פוגשים את הגיל הרך - פשוטו
כמשמעו. מה שעמד קודם עכשיו כבר לא גם אם תנסו עמידות ידיים או
לבטל את כוח המשיכה - פשוט לא עובד. מתבאסים נכון, וחוזרים
לשלב הינקות - בוכים הרבה, מאבדים את כל השיניים ואת השערות לא
יכולים ללכת ומחפשים ציצי כל היום כמשאלה אחרונה לפני הפרישה
הגדולה.

ובסוף אחרי שהכל נגמר אנחנו חוזרים לשלב הראשוני, שלב השכיבה
ובניגוד לשלב השכיבה שלוקח נגיד 5 דקות או קצת יותר תלוי בכל
מה שמסביב, השלב הזה הוא ארוך-ארוך, מאוד ארוך עד שאני מוצאת
לנכון לקרוא לו דווקא שלב האשכבה. חוזרים לאותו חור שחור.
במקום הבטן של אמא מוצאים את עצמנו בבטן האדמה, והלחות... אוי
הלחות...
אז תנסו להיות ערים כמה שאפשר, יהיה לכם מספיק זמן לישון אחר
כך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להיות ג'ון
מלקוביץ או לא
להיות ג'ון
מלקוביץ ?
זאת השאלה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/8/07 23:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמה בניטה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה