|
מתהלכת
עם חרב בלבי
מחייכת
גם כשאני איני
מתלטפת
אך מגעך נצור בי
מדמיינת
את ידך אחוזת ידי
נזכרת
ודמעה עולה בעיני
מתחרטת
על שאינך שלי
נשכבת
ואחר מת בתוכי
מתמסרת
לעצב דרוך רגשי
מקווה ששכחת אותי
ואינך יודע כאבי. |
|
|
קניתי לה
טבעת-כי כבר
נמאס לי
מקונדומים.[
אור פרימור,
סלוגניסט מורשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.