הבדיה שלי אמורפית
וגם גוון ברור היא לא חושפת
ואם תשאל היכן היא, מה היא
לא אמצא
אבל למרות המסתורין היא שם
אורבת לאמת בפתח
ובחמקמקות חלקלקה
מתמזגת ומחקה.
היא מסוכנת הבדיה שלי
כי לעתים היא קמה על יוצרה
וגורמת לי לשכוח
שבי קיימת הבחירה.
אנשים מאזינים למה שגלוי
וזה הרי השקרים שלמדתי לספר.
הם לא שומעים כיצד אני מחביאה את קולי
כשכבר לא בא לי לשקר.
הם רואים אותי מחייכת
וזאת מסכתי אשר למדתי לעטות כעדיים
הם לא מבחינים בי מצטנפת
בחללים הנחבאים.
הם נוגעים בי באינטימיות
והיא התקשורת שלמדתי לזייף
ולא חשים בבעתות לבי המזדקף.
הם מריחים אותי מהולה
ביסמין והדרים
ואת ארומת זיעת גופי
לא מאתרים.
הם מלקקים אותי חלקה
עם חלב ודבש
ולא טועמים את החספוס
המר והנואש.
בחירתם, בחירתי
אדישותם, אדישותי
בדייתם, בדייתי
בדינמיקה הזו
כולנו אשמים
אלה שמרמים
וחשים מרומים. |
