כעוצמת הרעש שבפנים -
דממת המילים שלא יוצאות.
נחילים של מחשבות
שורות מילים כמו נמלים שחורות
כלואות בבטן, לא נאמרות.
הפחד למות דוחף את
הצורך בחיבוק
כאילו אין מחר.
יודעת, שגם אם תצאנה המילים
אהיה לבד.
המסע הזה, הוא פרטי שלי.
עד עכשיו לא הלכתי כי חששתי ללכת לאיבוד.
מילותיי מבקשות דרכן מתוכי
אולי הן תארנה את דרכי.
הנה, שולחת אותן החוצה,
שחורות על דף לבן
הן תלוונה אותי במסע הפרטי
אחיותיי לדרך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.