|
שברירי אור בי
מתנפצים.
טועים
תועים
מרחק גלקסיות.
לדמיין חיים שונים
בלי שאלות קיומיות
מטרידות.
והאור מתנפץ בי במחשכים
באכזריות
ללא רחמים.
מאיר שכבות
בלתי מודעות.
קמטוטי נפש עייפה. |
|
|
אנשים שואלים
אותי ברחוב
"סליחה מה
השעה?"
אני אומר להם
"יופי,עכשיו
תתרגלו על
רטוב"
(יעקב פופק
בראיון לרגל
הוצאת סיפרו
"איך להתחיל עם
בחורות ולהישאר
בחיים). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.