[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון דניאל צפריר
/
כשהיא מתה

הוא פלט מן זעקה קטנה לאוויר
ואחר כך השתתק והחוויר, כאילו פחד שהפריע לעולם לרגע,
כאילו פחד שמישהו פתאום ישים לב שהוא עומד שם.

היא המשיכה לבכות כמו מטורפת, למרוח את האיפור
ולהרטיב את כל השמלה שלה בדמעות.
לא היה אכפת לה בכלל מי עומד שם,
מי רואה אותה. כלום.

הוא הרגיש מן קור כזה, איך הוא נהיה כל כך קטן
איך הכל מסביב לא חשוב פתאום.
הוא הרגיש את עצמו נהיה כלום, רק מהפחד הזה,
להוציא הגה מהפה.

היא התמוטטה, נפלה על הרצפה.
התחילה להיחנק מרוב דמעות.
שום דבר לא היה הגיוני באותו רגע,
העולם לא נראה הגיוני באותו רגע.

זהו. כבר לא נשאר כלום.
רק שקט וערפל מוזר.
שתיקה וצמרמורת.

כל זה, ביום שאהבה מתה.

(04.01.2007)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פלסטיק זה הכי
אחי.


שמואל
איציקוביץ'
מעודד שימוש
בקונדומים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/8/07 17:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה