אל תיתני לו לשמוע את הבכי.
אל תיתני לו לדעת כמה הוא חשוב,
תחשבי תמיד שאת לבד.
אל תיתני לו אהבה, או מקום לחזור אליו.
אבל אל תתפלאי אם הוא ילך.

את אומרת שאת שונאת, ולא רוצה יותר דבר,
ולא מבינה למה הוא לא חוזר בלילות, ולא אומר מילים יפות,
איך יש לו נשים אחרות, ואיך המיטה ריקה כל הזמן.
שהוא חוזר את מרחיקה אותו, וסותמת את האוזניים,
חושבת שהפעם הוא יישאר גם אם תתעלמי.
טיפשה.

את נותנת לו סיבות ללכת, ורוצה שהוא יישאר.
מצפה שאם את מתוסבכת, הוא יבין את הכל, ויוכל בקלות להוציא
אותך מהבור הזה שאת חופרת לעצמך כבר שנים.
יש לך יצור קטן בראש שאומר לך שאת צודקת כל הזמן, ואת חושבת
שזה נכון. מעניין אם היצור הזה יכול לחמם אותך בלילה?

למה את לא מדברת מדי פעם, במקום לטרוק את הדלת על מישהו אחד
שאוהב אותך יותר מכולם? למה את לא מקשיבה לו? לא עונה לו שהוא
שר לך מילים יפות של אהבה? למה את זורקת את כל מה שיש לך בשביל
שום דבר?
כי הפעם הוא לא יחזור, ואת תישארי לבד.

(08.04.2007)