רציתי לחלץ עבורך את היום משערותיו העבותות של הלילה
לכוון את טיפת המים הגולשת על הלחי
אל תוך קמט שליד השפתיים
שם היא תלון
הלילה שוב פורם זיכרונות בקצות אצבעותיו
בהיסח הדעת, נפרם גם הווה
ערימות חיים מתפזרות כדי להיאסף שוב לזיכרונות
אולי להפוך לעתיד.
משעינה את ראשי על בטנו הגדולה של הלילה
נעה עם נשימותיו
מחשבות עליך משוטטות, מתבוננות בלוחות המודעות העירוניים
בתוך לבי.
האהבה גם היא הופכת לזיכרון, טלאים קטנים של חיים
פתאום יש לה טעם של מים וחושך, הלילה טובל בה את רגליו
תמיד יהיה לה מקום לעגון
גם שאלף לילות יפרמו זה את זה, וישאירו אותם באלבום.
22.06.07 |
