זה הקול שלך
שמתעתע בי, כל פעם מחדש
מרגיע, מלטף,
משכיח ממני את תהפוכות היום.

זה הקול שלך
שחודר אלי עמוק עמוק,
וסוחף אותי למקומות אחרים,
רחוקים.

אני מרגישה אותך פה לידי
אני מרגישה את הרוח,
נושבת בפניי, מלטפת,
כמו הקול שלך
מנקה את כל המשקעים
שהצטברו בפינות של החיים.

זה הקול שלך
שכל כך רחוק וכל כך קרוב
נוגע, לא נוגע,
בי, במחשבות שלי.
מלטף את כל הסודות הכי כמוסים.

והשעות, הן הופכות לימים
הקול שלך מקבל צורה, מקבל חיים
הדמות שלך בי, רודפת אותי
עכשיו לקול שלך יש גם פנים,
והן  מחייכות אליי, מאירות,
כאילו יודעות כבר את כל התשובות
והאור נכנס אליי פנימה,
והולך לאיבוד בנבכי נשמתי
אך הקול שלך,
הוא מוצא אותו ומציף אותו החוצה.
עכשיו האור קורן בפניי,
אני מחייכת, מרגישה את הרוח
יש צליל מיוחד באוויר.

ששש... שקט... תקשיב.

זה הקול שלך.