לפעמים זה מרגיש לך, קצת מוגזם
ונדמה לך שאת לבד בעולם
אז עוצמת עיניים, ת'דמעות מחזיקה,
המחשבות מציפות אותך ושוב את חנוקה
מנסה קצת לצאת מהבועה,
אבל זה לא מצליח, את יותר מדי שקועה.
מנסה לדבר וזה עושה לך רק רע,
הרי כלום כבר לא ישנה ת'אוירה.
קשה להתגבר,
אתה פה תעצר,
כולם ימשיכו הלאה, למקום אחר.
זה מוזר ו - לא ממש נקלט,
שאתה לא איתנו, וזה קרה בבת אחת,
לעולם לא נשכח את- החיוך המקסים
ואיך תמיד היית כזה גדול מהחיים...
קשה להתגבר,
אתה פה תעצר,
כולם ימשיכו הלאה, למקום אחר...
אביחי, אתה, חסר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.