מחוגי השעון סרבו לעצור מלכת
למרות שקיץ בחוץ, בלבי יש שלכת
הזיכרונות מתנתקים מתת המודע ונוחתים על הלב
שלכת באמצע הקיץ, למרות שהכול מלבלב
מבט חטוף לאחור מחזיר אותי לאותם רגעים
רגעים שלא הערכתי ושכחתי, עתה הם חוזרים
אילו יכולתי לנבא את שקרה הייתי נעצרת וממתינה
ממתינה כדי לנצור את מילותיך, שעתה נשזרות למנגינה
להמשיך הלאה, לנסות להתגבר
החיים ממשיכים, גם זה עובר
החיוך שהעלית על שפתיי חייב לשוב למענך
אך אי אפשר, הרי הוא נעלם בגללך
תמיד מנסים לתקן ולחשוב איך אפשר אחרת
אני יודעת שהייתי שונה אם לאחור הייתי חוזרת
לא הייתי נותנת לך לחמוק ולברוח, הייתי מחזיקה בך חזק
כל שנותר ממך הם זיכרונות וכאב בלבי שהולך ונשחק
הדמעות לא פוסקות, יורדות מטבען כמו גשם בחורף הקר
למרות שקיץ בחוץ, בלבי יש רק כאב מר
הזיכרונות מתנתקים מתת המודע ונוחתים על הלב
חורף באמצע הקיץ, למרות שהכול מלבלב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.