שבתי אל עצמי
אחרי שנים בלי מעקה
נושקת למעיל
היושב ומחכה
באתי ממילים
שהיו לא אסורות
חשבתי מי יבין
ברעש הן לוחשות

והתרוממתי
למקום שלא נכתב עוד
הוא היה תמיד
בקיפולי דמעות
וחשבתי איך אפשר לשמור אחרת
את המעוף
שלא ישרוף

והתרוממתי
לבקש יד מספרת
שחלקה איתי
אך היא שוב נודדת
והייתי כמו טיפה בין הבתים
אין צבע לה
קצת בודדה

שבתי אל עצמי
גם אם שבורה על הקצה
הקור נוגע בי
ואותי תמיד מוצא
בין לבין אעיד
רקמתי חלומות
לכן מעט אחזיק
אלמד איך להיות