פוסעת לי בדרכי השלווה
צעד צעד בקלילות כה רבה,
ולפתע נתקפת בהתנגדות מוזרה
מצידה של הרוח כי זו כנראה אינה מסכימה.

ספק אם דרכי שבחרתי אינה לטעמה
או שמא פרצתי אל איזור של חוסר הכרה.
היא מכבידה עליי
ומנסה לעשות הכל כדיי שאוותר
נושבת נושפת מפילה ומסעירה.

ולמרות זאת,אני ממשיכה בצעדיי
אני בשלי, והיא בשלה-
נושבת בחוזקה.
נושבת נושפת לא מרפה.
מעיפה כל הניכר בדרכה
נושפת נושבת מעיפה בחוזקה.

ואם תנסה להתנגד,
אתה תצא המובס,
היא לא תוותר לך,
תלחם עד אובדן חושיך,
תפיל אותך, תרמוס אותך,
ואז תלטף את פניך בדרכה החמימה.

ועכשיו, צעדיי נעשו כבדים וקשים.
ובכל צעד כאילו נתלשים ממני עוד ועוד חלקים.
אך היא ממשיכה, נושבת לה ללא תקנה
זוהי רוח משונה אמרתי לעצמי,
בעלת עוצמה מירבית
בעלת כוח בלתי נלאה
אימתנית ובכל זאת גם מלטפת.

לרגע אחד היא תלטף את פניך
תגרום לך להרגיש בטחון
תגרום לך לרצות בנוכחותיה
ואז פתאום היא תלך,
תניח לך לנפשך,
וברגע הזה לפתע תרגיש בחסרונה.

תחפש בכל פינה
תסרוק כל רחוב בעירב דאגה,
תרגיש חסר אונים אל מול אבדנה
ופתאום כשכבר תכנע
היא תפציע בשנית.

נושבת נושפת
ולא מרפה.
זוהי אותה הרוח שלפניי רגע הייתה כל כך נעימה.