דווקא את ,
שלא התאמת לדימוי המוכר,
שהכרתי ורציתי וידעתי תמיד,
דווקא את,
המוצלחת.

פגישה די מקרית, ניסיון שקט שעלה די טוב,
מתחילתו ועד סופו,

אולי עד סופי.

צהריים מאוחרים או ערב מוקדם,
קפה ואחר כך קוקה קולה,
סלט שמתחשק מהתפריט,
סיגריות
ואת,
דווקא את.

רוצה בך לגעת, להתקרב,
שיבשת סדרי תהליכיי הטבעיים,
המוכרים.

באת לי בהפתעה

טווח שדה הראייה התקצר
המרחב הידוע, המרחב.

כיסופים אלייך ללא הגיון,
געגועים לרגש עמוק,
יצר מחבק.

שתיקות אין סופיות לא ירחיקון,
לא ירחיקו ממך את סוד אהבתי,

סוד כאבי.

זו את שחיפשתי,
לך רציתי לתת את הכל,
נשמתי, נשמתי,

עוד מעט ונהיה.