אני מתגעגע אליך.
העצב הזה בכל פעם שאני חושב עליך, ועל איך שהנחתי לך להיעלם,
ולא טרחתי עד היום לאותת, לדבר, להתקשר. זה מעיק עליי, ועדיין
אני לא מוצא את המילים. מה לומר, אחרי שנתיים? חוץ מ'מה
שלומך'? איך להגיב ל'איפה היית?', 'למה לא התקשרת?', 'מתי תבוא
לבקר?'.
אני משותקק לעוד פעם אחת ויחידה, שבה אחוש את מגע ידך המחזק,
עוזר לי להתרומם מעל לכל חוליי הסביבה, לחיוך ולצחוק שהיו מקור
נחמה, למילים הנבררות בקפידה ומשקלן לא יסולא.
מה לא הייתי נותן בשביל עוד שיחה אחת, אמיתית, כמו שרק את ואני
יודעים, כשהרגשות מונחים בצד אבל בעצם הם לב העניין. פעם אחת
אחרונה, וזהו. אולי כדי להיפרד, אבל בוודאי כדי לשנות את המצב
הקיים.
רק לפעם אחת.
אחרונה.
ודי. |
