אמרת לי "על ארבע, כלבה"
ואני רק גיחכתי בחדווה
בזווית העין ראיתי את שברון הלב
שפחה סוררת זה כה כואב
הרמת זרוע והנפת שוט
על ישבני הן החלו נוחתות
"ספרי!" ציווית באדנותיות
ונחירותיי פילחו את החלל בעגמומיות
לא, אל תברח
מבטיחה לא להיות רעה כל כך
ראה, בחוץ כבר החלה השקיעה
ואני מרוב שעמום ממך כבר מקיאה
אז סטרת ללחיי בכוח
בחיי שהרגשתי טלטלה במוח
ואז את איברך הקטנטן דחפת לתוך פי
ודרשת כי אענגך ואביאך לשיא
אתה כה מנסה לדחוף עמוק לגרון
אך ממדיך הזעירים מביאים אותך בקושי ללשון
אני מחניקה צחוק מלגלג
הקסם הרי כבר מזמן התפוגג
לא, אל תברח
מבטיחה לא להיות רעה כל כך
ראה, בחוץ כבר החלה השקיעה
ואני מרוב שעמום ממך כבר מקיאה |
