|
מחוך של תקוות
מתהדק סביב החדר
ושוכניו אט אט נחנקים
עיניים עצובות
בוהות ברצפה הקרה
בתחושת בדידות אחידה
לכולם.
ביחד.
צלליות כואבות ומצולות
נרתמות להוכיח הרוע
של חנק איום
ועשן ירקרק
ורק אתה יושב בחיוך
כשגופך מתרוקן
אני מבחינה בך
בפעם האחרונה
לפני שהכל נחתם
ואתה קם לפרום
את שרוכי המחוך
לאחר אנקת מוות סופית
אתה הגעת מאוחר מדיי. |
|
|
אם אני כותבת
בחמש בבוקר
סלוגנים במחברת
כדי לא לשכוח,
ואח"כ כשאני
מאבדת אותה עושה
רונדלים מסביב
לשכונה וצועקת
עירומה "תהרגו
אותי עכשיו!
תהרגו אותי
עכשיו!"
זה אומר שיש לי
בעיה?
אחת לא
בלונדינית
בשאלות קיומיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.