|
מחוך של תקוות
מתהדק סביב החדר
ושוכניו אט אט נחנקים
עיניים עצובות
בוהות ברצפה הקרה
בתחושת בדידות אחידה
לכולם.
ביחד.
צלליות כואבות ומצולות
נרתמות להוכיח הרוע
של חנק איום
ועשן ירקרק
ורק אתה יושב בחיוך
כשגופך מתרוקן
אני מבחינה בך
בפעם האחרונה
לפני שהכל נחתם
ואתה קם לפרום
את שרוכי המחוך
לאחר אנקת מוות סופית
אתה הגעת מאוחר מדיי. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-נו באמת, איזו
שאלה? השמיים
כחולים? הדגים
שוחים? הבמה
חדשה? זוזו
לסטרי נראה נורא
בעירום פרונטלי
מלא?
אפרוח ורוד,
מובן מאליו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.