נינה א. רוזן / משהו מיוחד שיש |
היינו אנחנו אלה שסיפרנו.
את החלום שהבוקר בלע אל קרבו
אני חלמתי לי הלילה.
את הזמן שלנו יחד
אוסף אליו השעון הישן שבקיר.
את הרעיון ההוא שהבזיק
לקחה לאיבוד השכחה.
אבל,
את האהבה המיוחדת הזו
לא יוכלו להעלים
לא הים
לא הבוקר
לא השעון הישן
ולא השכחה.
מוקדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|