קרירות מצמררת עוברת בגופי
רוח ים בלבי פועמת
גלי אושר על סלעי כאב משתברים
בדידות שקטה שוב בי הולמת

עת החול לרגליי שוב נצבע
נושא פניו לרוחצים במים
שטוף תוגה הוא בראותם מחוללים
לנגינת גלי בין ערביים

אדווה רכה כמשי שמלה
זיכרונות נושאת אל חופת אשליה
עת מגיעה היא לחוף מבטחים
מאבדת היא כל הוויה

על כנפי שלווה ורוגע
בחסות עלטה לילית
דואה מחשבתי אל מעלה
אחר קורת רוח פנימית

ותקווה אותי נושאת
בכפותיה עליי מגוננת
פן אובד בלבו של הים
ועל נשמתי תהא מקוננת