אם אני אתן לו, הוא יקח?
אם אני אתפשט, הוא יברח?
אם אני אתוודה בפניו, האם הוא יוכל לשאת את זה. לשאת אותי?
אם אני פשוט אגיד שאני לא יודעת...
שאני קטנה, שאני ילדה, שאני לא מבינה.
הוא יסביר? ילמד אותי? יחכה בסבלנות עד שאני אבין?
אולי אפילו יהיה גאה בי? גאה בעצמו, שהוא לימד אותי?
ואם הוא רוצה אותי כמו שהייתי היום - יפה ושנונה ובטוחה. האם
אני אוכל להגיד לו שאני לא?
שאני פוחדת. שאני לבד.
שאני לא יודעת מה אני אעשה כשאני אהיה גדולה,
שאני לא באמת יודעת להיות גדולה.
האם הוא יתן לי ליפול?
האם אני מעיזה לבקש ממנו את זה?
האם אני מעיזה לבקש כל כך הרבה?

ואם אני ככה, האם אני אדע לתת לו?
ללמד אותו ולחכות בסבלנות עד שהוא יבין.
ואם הוא יפול? האם אני אוכל להרים אותו, לנקות אותו מאבק
ולדחוף שינסה שוב?
אפשר בשניים? ליפול ולקום וללמוד ולגדול.
ואולי אפילו גם להנות מזה. לאהוב את זה?
האם אני מעיזה לבקש ממנו את זה?
האם אני מעיזה לבקש את זה מעצמי?