אין לדעת
בלא לכת,
אפילו יהיה זה
אל מעבה הסימטה.

נפתלות דרכיה,
כמו אדם מבזלת.
על אף חולי סיכוייה,
ממשיכה במאבק.
היא מתפתלת כמו שור רדום
ששכח סיבת זעם,
לכודה כמשחק.

אין לדעת,
לך הבלע בסימטה,
במילא אתה שבר רדום,
בפלא אתה איחוי קיים,
מתגשם בחיי.

גם שדרה ראשית מתמשכת
עד לכשתסתיים שעתה,
חבולה ומתרפסת,
בוהקת בצדקתה.

אין לדעת
בלא לכת.
זו הדרך אינה בתולה עוד
ובכוח מטמוניה
תיפול ותקום.
בעצב אתה מסר כתוב,
במילא אתה שבר רדום,
בחסד אתה איחוי גלום
בסוד ההבטחה.