|
הו כמה ידעתי למות בעדך וכמה
לא ידעתי לחיות בעדך
ד. אבידן
כשמת-פרק לי
הראש ומר-חף
מעליי
מספר דקות כאילו
מבקש
לצאת אני
יודע שלא
אירדם עד
שישוב, למרות
אני אומר לו
לך!
ואז קל ללא
ראש אני משייט
על ענן
וממתין.
וכששב
מת-חבר
ומכביד
ומנחית
אותנו
ארצה
בחבטת
ריסוק
מכאיבה
ראיתי, הוא
מספר,
ראיתי...
חסונים
ויפים
צעירים
עליזים
משייטים
לצלילי
התופים
המסונתזים
בשלוש-מאות
די.בי.
מעכסים
סטרובוסקופית
סביב חמש מאות
ווט של
המולך
החדש
שותים
מסניפים
מזריקים
מזדיינים
שולפים
סכינים
נדקרים
ומתים
ככלבים
שוטים
איך
ידעו
למות
חיים
איך לא
ידעו
לחיות
מתים |
|
|
"ואז את
העגבניות"
מתוך "עגבניות
ירוקות מטוגנות" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.