על ספסל בגן הציבורי יושב אני וחושב
על זמנים שחלפו, אנשים שהיו
ימים יפים שלא יחזרו
על האישה שעמי אלף שנות אהבה
על כך שהיא כאן תמיד לידי
על חלומות שהגשמתי, דברים שלא ממשתי
על כל מה שבאמת התרגשתי
על היום שחלף, שעת בין ערביים
מה יביא עמו המחר.
ואז אני פשוט שר
עכשיו זה עכשיו, כאן ועכשיו, אני, אני, אני עוד כאן
מכאן לכאן, מכאן לשם, אני עוד עם כולם

תחת הארובה ליד הים יושב אני וחושב
על העשן שעף באוויר מתפזר
עם הרוח יותר לא חוזר
על מחשבות שבאות והולכות
וגם הן כבר לא נשארות
על דברים שקורים, החיים שחולפים
על אנשים שכל הזמן פה עוברים
על העשן שחולף, רוחות בין ערבים
מה יביא עמו המחר.
ואז אני פשוט שר
עכשיו זה עכשיו, כאן ועכשיו, אני, אני, אני עוד כאן
מכאן לכאן, מכאן לשם, אני עוד עם כולם

בחצר ביתי יושב אני וחושב
על זמנים שיהיו, אנשים שיעברו
חלומות שאולי יתגשמו
על האישה שאיתי עוד אלף שנות אהבה
על כך שהיא תהיה תמיד כאן לידי
על עולם חדש שיהיה מלא בתקווה
עולם של פרחי אהבה
ואז אני פשוט שר
עכשיו זה עכשיו, כאן ועכשיו, אני, אני, אני עוד כאן
מכאן לכאן, מכאן לשם, אני עוד עם כולם.