היא נמצאת ממני רחוק;
כך נגזר ביום-יום
אך גם ממרחק
לא נשכח המבט
שחודר,
שמתכנת
את מוחי עבורה
ועבורי - את מוחה.

ישנן עוד הרבה נשים בעולם,
רבים עוד יותר הגברים המשחרים לטרפם
אז למה דווקא אני?
למה רק היא בשבילי?  
לנצח לא נדע פשר התעתועים
שבוחר הגורל עבור המתאהבים
שמתחילים דרכם יחדיו בעיניים עיוורות
אך גם אוהבים לאחר שעיניהם נפקחות.

מדי יום ביומו, מקרוב ומרחוק,
משחקים הוא והיא ברגשות הלבבות
וממתינים שתחלוף העת הנוראה
של טרדת השלווה
ויוכלו, מקרוב ומרחוק, ללחוש בערגה:
"אוהב אותך", "אוהבת אותך"
והלאה לקשיחות הבלתי-נלאית
להוכיח מי צודק, מי אשם.

20/06/07