בצומת עירום פגשתי מלאך,
בין סודות של תכלית הוא שלח לי תקווה.
אל מפתן של דלתות אמונים,
על אמת שעליי לשרת.
ואני לא ידעתי שום פחד,
בימים שרוקנו מספק.
וחיפשתי אולי רק עוד נוחות של בדייה,
עוד מגרש משחקים לשחק בו.
זהו ילד נצחי שמודע למותו,
בחסות חשכת מציאות.
ודרכים שקראו לו ללכת איתן,
שקריהן רק המתיקו טעות.
ומגוון טעויות מקשטות את חייו,
כמו כל זמני אושר נגוז.
וזמנים שהטיבו וזמנים שגרעו,
מכל מה שנותר מן העוז.
ועבר מתפאר בתהלוכות ניצחון,
מול הווה משתהה, ועתיד שנגנז.
מבין כל בחירותיו לא מצא הוא סוררת,
שתשוב ותיקח את כל מה שדעך לה.
והנה היא שוב צומת נפרשת.
ודרכים הקוראות במלוא הדרתן
והנני שומע פזמון משכר
ואינני בוחר, אינני בוחר
בצומת עירום אפגוש את שדיי
ואכבוש את פחדיי, אתמודד עם רוחי
והנה זהו רגע חולף למדי
נקווה, בבואו, אשלים עם עצמי. |