יצחק כהן אור / צמא |
תמיד
תהיי חסרה
בשקע היתום לצדי
שדותיי האבודים
- על משכבי בלילות
הנה שחר
עיניי הפקוחות מגלות
את
לא לצדי
חרבות מתהפכות בי
- אש שלוחה
פותח לצאת מביתי
דלתי נעולה
מסע יומי ריק וחסר
מחפש תפוח ואלוהים
מבקש לשחרר הנחש
ואת
אישה
- כל כך אישה
ראי אהובה
צמאה
צמאה לך נפשי
כמו מרפסת לים
כמו
מרפסת לים
מביט בגלים
ממתין שובך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|