|
תמיד
תמיד
תהיי חסרה
בשקע היתום לצדי
שדותיי האבודים
- על משכבי בלילות
הנה שחר
עיניי הפקוחות מגלות
את
לא לצדי
חרבות מתהפכות בי
- אש שלוחה
פותח לצאת מביתי
דלתי נעולה
מסע יומי ריק וחסר
מחפש תפוח ואלוהים
מבקש לשחרר הנחש
ואת
אישה
- כל כך אישה
ראי אהובה
צמאה
צמאה לך נפשי
כמו מרפסת לים
כמו
מרפסת לים
מביט בגלים
ממתין שובך. |
|
|
אז תפסתי את
מיכלי, את
טושטוש, את
צפיחית הדבש ואת
זאת שאהבה את
התל-אביבי...
פשוט תפסתי אותן
מהקרסול והפכתי
אותן.
השניצל
הופך את היוצרות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.