הנה האמת.
אין עליה עוררין או זכות לעוררין כי היא שלי
לא ירשתיה ולא זכיתי בה מן ההפקר.
חרטתי אותה בעיפרון אל תוך הנייר וכעת היא מוחלטת.
מוחלטת כמו הקיום. כמו הפחד. כמו המוות.
הנה המילים שכתבתי.
כתבתי לא כי חשבתי.
ולא בגלל שמצאתי לנכון לתת להן קול וגוף במציאות.
כתבתי כי המילים שרפו על דל שפתיי בהגייתן
כי הן היו מקור לפחד שלא ידע מנוח.
כתבתי אותן כדי להוציא יתד מלובן מתוך המחשבה
כדי ליצור אמת שהיא מוחלטת
שאין עליה עוררין
אני מפחד. ולכן אני כותב.