בנימין וולמן / דמדומים |
אני חושש מרדת ערב
מצללים שיבואו
בעקבותיו
ובאותיות אפורות
יכתבו את הכתובת על
הקיר.
בשעת חצות
אני חרד משנת ליל
ממסעה אל
בוקר.
האם אשוב
לכאן?
בשלהי ליל
אני מביט בשרידי עלטה
שנושקים אל הנהר
ומוציא מכיסי
מטבע
לשלם לאיש המעבורת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|