|
שורשיי כפותים עמוק
בדופן אדמה
צמרתי נושקת
לענן כבד
דמעותיו יכסוני
פרותיי ילווני
ואפרע כך בשקט
את המחאת הזמן
אין מכסה לעצב
יש מנחת דמעות
אין כל גבול לחסד
מעוטות השעות.
ואני אסור לראות
מה פשר החיבה
הכפויה לעצב
חבויה כהד
השמחה היא כזר לי
תלאותיי עטפוני
במכוות עול וסבל
אך חיוכי לא תם.
30.01.07
ג' שבט התשס"ז
מוקדש לחמי נחמיה גפן ז"ל שגם בשנותיו האחרונות והקשות
לא סר החיוך מעל פניו.
|
|
|
שידור חוזר
נא לא לצחוק
"קרוסורק" ממליץ
ומפליץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.