איך אפשר להתחיל? מה שלא יהיה, אסור לחשוב יותר מדי, זה די
מחרפן אותי כי אני חושב עכשיו מה לכתוב...
מאחורי כל הצהרה דרמטית/משעממת או בנאלית כמו זו צריך לעמוד.
טוב, אז עכשיו אני ממשיך? על מה אני בעצם רוצה לכתוב? שרע?
שקשה? מה יהיה? כוסאומו, בא לי להקיא על עצמי אבל אני ממשיך
בכל אופן.
הדבר שהכי משמח אותי זה המילה "כוסאומו" שמכניסה קצת חיים
לחתיכת חרא שאני כותב, אני כל הזמן חושב על ניקוד
ופסיקים,,,,,,,,,,,,,,, כוסאמק.
עכשיו ברשותכם... מה "ברשותכם"? לכו תזדיינו (אני יודע שאני
לא), אולהים, מי יקרא את זה? אין לי כוח אפילו לתקן את אלוהים
(ראה הנ"ל). לא משנה, בטח כמה לוזרים שיקראו את זה יחשבו "איזה
לוזר" או "אפס". אתם יודעים מה הכי מעצבן? שעכשיו בא לי השיר
של המתרומם הזה, נו, הבן של כוסאומו שלמה ארצי, בן... זה בן
ארצי, נכון? מה זה משנה, בטח ברגעים אלו הוא חוטף בישבן בחדר
אפלולי וורוד.
עם כריות צמריריות שיש עליהן הדפסים של מוישה אופניק (גיבור
תרבות).
נכנסתי לסגה של משפחת ארצי קצת יותר מדי... (אני עושה את
הנקודות המחורבנות האלה כדי שתבינו שאני חושב או לסרוגין לספק
לכם אתנחתא לפני ערמות החרא הבאות שאני אכתוב לכם). יצאתי מזה
עכשיו.
טוב, אז איפה בעצם הייתי? נקרע לי החוט מחשבה, שנייה, אני קורא
את מה שכתבתי מהתחלה כדי לתפוס כיוון, בינתיים תזמזמו: דאם די
דאם די דאם דם דם לי לי לי פלוץ פלוץ פלוץ חחח חחח חחחח, טיף
טף טיף טף.
מהסתכלות מעמיקה על הכתוב אני יכול לכתוב בוודאות שהקטע של
הזמזום הוא הכי מוצלח בכל אסופת השטויות האלה.
טוב, נספר לכם סיפור שקרה לי לא מזמן: זה היה יום חם ביוני
ושתי לסביות התמזמזו לי על הספה בסלון.
לא, זה לא טוב... מתחיל מחדש.
זה היה יום קר בדצמבר ונגמר לי הנייר טואלט בזמן שחרבנתי (נשמע
מבטיח, תמשיך). ניסיתי להעביר קצת זמן וספרתי את אריחי הקרמיקה
על הקיר, לקחתי שורה אורך ושורה רוחב וגיליתי בחישוב מהיר שיש
על הקיר בצד 46 אריחי קרמיקה מכוערים במיוחד, הסתובבתי לצד שני
והתחלתי לספור, הפעם לאט כדי לוודא שהשיטה עובדת, וואללה, יש
שם 46 אריחי קרמיקה מכוערים במיוחד, מה שאומר שהערבי שהרכיב
אותם עשה אחלה עבודה.
טוב, אחרי שסיימתי לספור את הקרמיקה עברתי למטהר אוויר. אין
כמו חומר קריאה טוב בזמן שאתה ממתין שהחור של התחת שלך
יתייבש... מוכנים? אז מה שכתוב: לבישום כל חדרי הבית, מנטרל
ריחות רעים, לאווירה אקסלוסיבית בחדרי המגורים (אני רוצה לראות
הבן זונה שמתיז בצורה אקסלוסיבית בחדר השינה שלו, ושהאורחים לא
יחשבו לרגע "ששש... אל תגידי בקול אבל נראה לי שהוא מחרבן ליד
המיטה שלו"), ללא גז, שומר על איכות הסביבה, מצוין לחדרי
אמבטיה ושירותים (האמת, לרגע חשבתי להתיז קצת על הפנים ולצאת
לעבודה). טוב, אני אחסוך לכם את ההמשך, רק שתדעו שזה לא למאכל
ואל תגידו שאני לא אמרתי.
בכל אופן עד שסיימתם לקרוא את הקטע העניינים שם למטה התחילו
להתייבש, אז קמתי בפישוק רחב וצעדתי כמו משהו שחטף בישבן
מחמישה פועלים רומנים שלא ראו את בוקרשט כבר ארבע שנים או בגלל
שסתם הם רצו לפרק את הזעם שלהם על זה שהמאכל הלאומי שלהם הוא
ממליגה, בקיצור, עם הממליגה הזאת שיש לי בחור של התחת התקדמתי
בזהירות לעבר חדר הכביסה, הוצאתי גליל טהור ולבן ופירקתי אותו
לגמרי, וזהו.
עד כאן ללילה זה, תרגישו טוב, העיקר הבריאות.