בין שמיים וארץ
בין הרים וגבעות
שם הייתה חולמת
אלפי חלומות

היא חיה ושיחקה שם
התעלמה מהכול
וכל מה שעשתה,
היה להתבגר ולגדול

היא גדלה בשלווה
אך כולה לבדה
ללא אהבה
ילדה קטנה יחידה

אז יום אחד החליטה שזהו, נגמר
היא ארזה חפציה ועזבה את הכפר
הכפר השומם שרק היא גרה בו
ונסעה להכיר עולם ואת לב לבו

היא פגשה יצורים, אנשים, מקומות
והבינה ששם לא יכולה להיות
אז הלכה לבניין רב קומות
והתאבדה.

זה נכתב לפני שלוש שנים. כמובן שמאז התבגרתי ואני כותבת יותר
גרוע ופחות דרמטי.