פתחתי רק חריץ
ופנימה היא התפרצה
שערה ארך כמו אינדיאנית
נוצותיה בעירה לא מתכלה
אז כדי להרגיע אותה שאלתי
מה נשמע?
"מה נשמע"? קולה חרך בסדק
"תגידי, את חרשת? תגידי, את אילמת?
תגידי, למה את לא עונה"?
מי אני, סנגור של שירה?
עניתי
(דפים מכסים את רצפת החדר, תגידי, את לא רואה?)

ועד היום אנשים חושבים פעמיים לפני שמזכירים
את יונה, אלה שאהבו אותה גם
שלא תכיש בהם
בחייהם ייחלו את מותם
"חוץ מדליה, חשבה שאני לא יודעת שאני מתה
אז ברגע הראשון שפגשתי אותה אמרתי לה
סוררת, עונש שלך לחלוק אתי מיתה"
וחוץ מזה?
"הסקס שמימי"
אחר?
"בלי חשבון, עם כל מה שזז"
כן, אבל אחר?
"למה את מציקה, אני אומרת לך שמצאתי אהבה"
שווה?
"טוב, אני רואה שממך אני לא יוצאת בזול,
אז תגידי כבר מה את שואלת
אז תגידי כבר, את רוצה תשובה?"
התאהבתי
(היא כבר יודעת, אני זו שצריכה להודות)
"שוב?"
לא מוכנה למות!
"את יודעת, רק כשהגריזלית שלי האכילה אותי דבש מהידיים
וליטפה לי את הראש ואמרה לי, יונתן ילדה שלי, נרגעתי"
לא הספקתי
(לגעת)
מה אני, סנגור של אהבה?

עקיבות של פלטפורמה
כבר לא באופנה
אני מזדרזת לנגב את הדם
מפחדת שתעיר לי
את כל השכונה
ואותך גם
אני
מייחלת
(למות)