מן העמק הנמוך
אל ההר הכי גבוה,
בלי למצמץ ובלי לפחד,
בלי להריח או לשמוע,
ציפורים עפות מולי
אולי רציתי קצת לישון,
עת שישבתי לבדי
והתבוננתי במדרון.

ולו לפתע אעצור,
ואביט שוב על פניו,
עלול הוא לא לזכור,
את שהותיר מאחריו.
ואז חוזרים להתחלה,
חושבים שנית על כל מילה,
כי לא תמיד יש הזדמנות,
לתקן את הטעות...

אל מול אותה קברת הדרך
שהשארתי מאחור,
כשלפני יש דרך מלך,
את הכל צריך לזכור
נפילות ועליות,
אבנים יותר בולטות,
בין שמיים לאדמה,
צריך לזכור מה שקרה.

כשהגעתי למקום,
פתאום התחלתי לחלום,
על מציאות שונה לגמרי,
עם הרבה פחות אדום,
עם הרבה יותר ירוק,
מאז תינוק מתחיל לינוק,
עד היום בו הוא ימות,
לחייו יש משמעות.

ולו לפתע אעצור,
ואביט שוב על פניו,
עלול הוא לא לזכור,
את שהותיר מאחריו.
ואז חוזרים להתחלה,
חושבים שנית על כל מילה,
כי לא תמיד יש הזדמנות,
לתקן את הטעות...