חופש

אני פרפר ואת פיה
שנינו
זקוקים לחופש
חווינו ביחד תחושה הזויה
לפחות
סופשבוע של נופש

פותח ידיים
נותן לך לעוף
את לחיי נשיקתך
מלטפת
שתיקה רגועה ש
עושה לי נעים
ואת כל כך יפה
כשאת מרחפת

זוכרת
שמים נקיים
מיליון ואחד כוכבים?
מרחבים עצומים
בקבוק יין אדום
צמחים מגניבים?
עטלפים, ינשופים
וחיות אחרות
קוראים בקולם אל
הלילה השקט
אני מאמין בפיות יקירה
לרגע אתך
חוויתי אמת

מול השקיעה

מגדל המים ממוקם
בקצה הבסיס
בצד של השקיעה
עליתי אליו
לשמוע קצת שקט

התבוננתי בשמים נצבעים בגוון
שאין אני יודע להגדיר
בזמן שהכדור הצהוב הגדול נעלם
מאחורי ההרים בקצה של האופק
הרוח חזקה כאן למעלה
אני נושם אותה עמוק היא
לוקחת אותי למקומות
רחוקים

בעיניים עצומות זה מרגיש
כמעט
כאילו יש לי כנפיים

הלוואי והייתי לידי עכשיו
כאן למעלה
היית אוחזת בידי
מעניקה קרבה וביטחון
יחד, היינו שותקים

לחייך

בתוך הסיטואציה הזו
מוצב, שגרה, וכאלה
אני לא יודע כמה מקום
פנוי, יש בי כרגע
מצד שני
את לא נשארת בחוץ

הימים והחום מתערבבים אחד בשני
אני
הולך ביניהם לאיבוד
בצהריים
כל שנותר לך לעשות
זה לשבת ולקבל את העובדה
שאתה מזיע
ולהזיע

בין הטיפות
דמותך שבה ועולה
החום הכבד, השגרה שמטבעה
חוזרת על עצמה
הכלום שמעבר
הכול מתגבש למעין
משהו לא ברור
ומבולבל
בתוך כל הבלבלה הזו
יקירתי
אני חושב לפעמים עלייך

וזה עושה לי לחייך

שלום קצר

בשעות הצהריים המאוחרת
של השבת הצבאית הרגועה הזו
האוויר
בקושי זז
אני מבין אותו
גם אני משתדל לזוז
כמה שפחות
בחום הכבד הזה

מאוחר יותר

עם הצטננות המעלות
שוכב על הערסל בחוץ
מאיר אריאל זיכרונו לברכה
מנעים לי התנמנמות קלה
ורק הזבובים במקום הזה
לא נחים לרגע
הם מטיילים על גופי כמו היו
אסטרונאוטים נרגשים על המאדים
או אולי יפה יותר יהיה לכתוב
הם מטיילים על גופי כמו היו
אצבעותייך הלומדות להכירני
מקרוב
רוח נעימה, מוזיקה
שלווה מהורהרת
רציתי רק לומר לך
שלום קצר
ולשלוח אלייך נשיקה

סוג של

לא בכדי כל השבוע
השירים שלי הם
סוג של אלייך

החום, המטבח, המוזיקה
החברים, הרגיעה
כל אלה הנם
ההוויה שלי כאן

אבל גם את
סוג של נוכחת
חושב עלייך לא מעט

לא יודע מה
יצא מזה
אם בכלל
בינתיים

טוב לי ככה
סוג של אתך
להתנדנד
על הערסל