קרני שמש בוקעות אישונים
בחזקה מרובה לצלילי מיתר,
מתאווה לריח תלתליך פחם
בערפילי הליל בוהקות לנוגה הלבנה
יערי אוורירי ושקוף ילאני,

רסיס זוהר קרן הוטחה עלי מדבר,
תשוקתה על ארץ נופצה,
עקבות דקירותיה את החול יטושטשו,

ובנופלה צווחותיה יהדהדו לשאון נגינת הרעם,
פתיתים פזורים יתרת אל,
ציפורים בדמות אדם,
לא לנו כי אם לשמך,

ודמך תוסס גועש אהובתי,
הניחי תסיסתך בכפי,
מרגוע לא אתן כי אם אש,
תלבה תחתית קדרתך,
נתזי תבשיל, גיצי תשוקה,
מי יעז ויקרב?

והביטי אל אשה הלוהט של החמה,
ידינו נכונו להתלהט ולהשרף לאורה,
לשונך להבה עיניך יקוד,
רושם את אהובתי,
רושמה של החמה.