קסנדרה לוויט / צל |
נתתי לרוח להכנס הפעם
מוכת-לילה שכמותי מתאווה לדם
של אהבות שבורות, כזה שמגיע
רק משכול האזובים כל לב שבור בתקרת קרום העולמות.
ממה זה בעצם מורכב: תמידיות המגע: רצינות
האופן בו אני מסתתרת ממגעך, חרדה
לשמע סודות קדושים הנאמרים
בכיבוי מדורות הילדים. הם רוצים
ממני דברים מאוד מסוימים: אני
צל אנוש של חיזיון הרגע
מוזת הברושים החטובים
המיתמרים במעלי ירכי,
אנקדוטה לא ממומשת
של שיאים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|